שביעי של פסח ושבת
מאת הרב רונן
עירוב תבשילין :
א. כיוון ששביעי של פסח יחול השנה ביום שישי יש צורך בהכנת עירוב תבשילין בערב החג.
[מהו עירוב תבשילין? לפי ההלכה מותר לבשל ולאפות ביום טוב לצורך יום טוב, אולם אסור לעשות זאת לצורך השבת הבאה אחריו. חכמים קבעו שעל ידי עשיית 'עירוב תבשילין' יהיה מותר לבשל ולהכין אוכל מיום טוב לשבת. 'עירוב תבשילין' פירושו, להשאיר מראש לשבת מן האוכל שבושל בערב יום טוב. השארה זו משמעה שהבישול לשבת החל כבר בערב יום טוב ולא ביום טוב עצמו, ושאר הבישול לשבת מתקיים ביום טוב. כלומר: התחלת הבישול ביום טוב לשבת אסורה, אך המשכה, כמו במקרה שהוחל בו בערב יום טוב מותרת.]
ב. לצורך עירוב זה, לוקחים שתי מצות ותבשיל. שיעור הפת צריך להיות לפחות כביצה (54 גרם), והתבשיל צריך להיות בכמות של כזית לפחות (כ- 30 גרם). רבים נוהגים לקחת כתבשיל ביצה קשה, שכן היא נשמרת היטב עד שבת אולם ניתן לקחת כל תבשיל.
ג. מברכים: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצות עירוב". ומיד אומרים (בארמית או בעברית): "בזה העירוב יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת." במקור בארמית: "בהדין עירובא יהא שרא לנא למיפא ולבשלא ולאטמנא ולאדלקא שרגא ולמיעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא, לנא ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת".
ד. את המזון שהוקצה לעירוב אין לאכול בשביעי של פסח, אלא בשבת. רבים נוהגים לאוכלו בסעודת שלישית של שבת.
ה. הח"מ עושה עירוב תבשילין עבור כל תושבי המשק שלא הכינו עירוב בעצמם, אולם מצווה על כל משפחה להכין עירוב תבשילין לעצמה, ולא לסמוך מלכתחילה על עירובו של אדם אחר.
ה. לכתחילה יש להקדים להכין צרכי שבת, ולהשתדל לסיים את הכנת האוכל לשבת בצהרי יום שישי, ולא סמוך לכניסת השבת, וזאת אף אם עשו עירוב תבשילין.
ו. אורחים סומכים על עירובו של המארח, ואינם צריכים לעשות עירוב תבשילין בפני עצמם.
הדלקת הנרות :
א. יש להכין בערב שביעי של פסח את הפמוטים להדלקה של ליל שבת. אסור להדביק נרות לפמוטים ביום טוב, ולכן רצוי להשתמש בנרונים. המשתמשים בנרות רגילים צריכים להדביק אותם לפני כניסת שביעי של פסח. אין לכבות את הגפרור המדליק, משום שמלאכת כיבוי אינה מותרת ביום טוב, אלא יש להניחו על נייר כסף או במאפרה וכיו"ב, כדי שיכבה מאליו.
ב. יש להדליק נר נשמה, ממנו יהיה אפשר להדליק בליל שביעי של פסח.
ג. לא מברכים "שהחיינו" בהדלקת נרות של ליל שביעי של פסח, שכן זה וסיום של פסח, ולא חג בפני עצמו. לפיכך לא נכון לקרוא ליום זה "חג שני", כפי שהשתרש בציבור הרחב. היום השביעי הוא יום טוב אחרון של אותו חג, חג המצות שקרוי בפינו חג הפסח.
אכילת חמץ וקטניות בשבת
1. אין לבשל בכלי החמץ לפני שבת, אך מותר להשתמש בכלי חמץ בשבת.
2. גם לנוהגים איסור בקטניות מותר לאכול קטניות בשבת, ולנמנעים מלאכול 'שרויה' בפסח מותר לאכול שרויה בשבת.
3. מותר לבשל בחול המועד ובשביעי של פסח תבשילי קטניות בסירים של פסח כדי לאכול אותם בשבת. על פי רוב הפוסקים לא יהיה צורך להכשיר סירים אלה לפסח של השנה הבאה, שכן מותר להשתמש בכלי של קטניות שאינו בן יומו.
4. מותר להוציא בשבת מהארון מוצרים שנמכרו לגוי ומותר לאכול אותם, שכן במכירה לגוי התניתי אתו מראש במפורש שהוא מרשה לקחת מהמוצרים שלו בשבת, ובמקרה הצורך מחירם ינוכה מהחוב שלו למוכרים.
שביעי של פסח ושבת
*בחג בשעה 19:10 תפילת מנחה, ולאחריה קבלת שבת, דרשת הרב ותפילת ערבית.
*בשבת בשעה 17:40 תפילת מנחה – מניין שני.
* בשעה 18:00 תתקיים הרצאה של הח"מ בנושא: "מימונה, אכילת חמץ וליל באלאגן במוצאי פסח – מנהגי אשכנזים וספרדים".
חג כשר ושמח
רונן לוביץ