לקט
הלכות לתשעה באב – תשפ"ב
הרב
רונן לוביץ
דיני
השבת
א. אבלות בשבת.
אין נוהגים אבלות בשבת, ולכן מותר ללמוד תורה גם בשבת אחר הצהריים, למרות שבשנה
רגילה יש מחמירים (מ"ב תקנג, י).
ב. סעודה שלישית. בסעודה
שלישית אוכלים כרגיל, למרות שזו גם הסעודה המפסקת, ואין אוכלים ביצה באפר כבשאר
שנים. כמו כן אפשר לשיר זמירות שבת. בשולחן ערוך נאמר: "אם חל תשעה באב באחד
בשבת…אוכל בשר ושותה יין בסעודה מפסקת ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת
מלכותו" (או"ח, תקנ"ב, י').
ג.
מהשקיעה
ועד צאת השבת זהו זמן ביניים – מצד אחד עדיין לא יצאה השבת, ומצד שני ישנו ספק אם
כבר הגיע הלילה וצריך לצום. לכן אין עושים פעולות של אבלות כמו חליצת הנעליים, אבל
נמנעים מדברים האסורים בצום. יש להקפיד לסיים את הסעודה לפני השקיעה,
דהיינו עד 19:34. משעה זו, אין לאכול ולשתות, ואין לרחוץ פנים או גוף.
אפשר לברך ברכת המזון לאחר השקיעה.
ד. צאת השבת.
בשעה 20:14 שבה יוצאת השבת, יש לומר בפה: "ברוך המבדיל בין
קודש לחול" ואז לחלוץ נעליים ולהחליף לבגדי חול (תקנג, ב).
ערבית
והבדלה
ה. תפילת ערבית.
מתפללים ערבית כרגיל. מוסיפים 'אתה חוננתנו' בתפילת העמידה. אין אומרים "ויהי
נועם", "לפי שעיקרו נתייסד על הקמת המשכן, ועתה נחרב" (מ"ב
תקנט, ז).
ו.
הבדלה.
ההבדלה השנה מתחלקת לשני חלקים: בצאת השבת אומרים
"ברוך המבדיל" ו"אתה חוננתנו" כאמור לעיל. וכן מברכים
"בורא מאורי האש" על הנר.
החלק
השני הוא בסוף הצום (יום ראשון בערב), שבו אומרים ברכת "הגפן" ו"המבדיל"
על כוס יין. לא מברכים על בשמים לא
במוצ"ש ולא במוצאי הצום.
ז.
הבדלה
למי שאוכל בצום. מי שנאלץ לאכול ביום הצום צריך
לעשות הבדלה לפני האכילה, ועדיף לעשותה על כוס מיץ ענבים, בירה או קפה ולא על
יין. אין אומרים את הפסוקים שבתחילת ההבדלה. אלא רק "בורא פרי הגפן",
וברכת "המבדיל". בסיום ההבדלה יש לשתות מלוא לוגמיו, דהיינו לגימה
גדולה, ממיץ הענבים (מ"ב רצו, ט). גם אישה שצריכה לאכול בצום תבדיל לעצמה
ותשתה כנ"ל.
מי
שצריך לשתות רק מים בלבד במהלך הצום, אך אינו אוכל, ישתה בלי לעשות הבדלה
על הכוס (שו"ע רצט, א).
האסור
והמותר בתשעה באב
ח. ארבעה דברים עיקריים נאסרו מלבד אכילה ושתיה (שו"ע
תקנד, א):
1) רחיצה:
אין להתקלח ואפילו לא לרחוץ ידיים או פנים. אין לשטוף כלים. (עי' שו"ע תקנד,
ז)
רחיצה
שאינה לתענוג מותרת: בבוקר נוטלים ידיים 3 פעמים אבל רק עד סוף האצבעות, בלי כף
היד, ולאחר שניגב קצת את ידיו יכול להעבירם על עיניו ופניו לנקותם (שו"ע
תקנד, י-יא). וכן אחרי שירותים אפשר ליטול ידיים עד סוף האצבעות. מותר לנקות במים תינוק
שהתלכלך, ואם הידיים התלכלכו מותר לרחוץ את המקום המלוכלך, ובמידת הצורך אפשר גם
עם סבון (פניני הלכה). אחרי חצות היום (בשעה 12:47) אפשר להכין אוכל למוצאי
הצום, גם אם הדבר כרוך בשטיפת מאכלים או בהדחת כלים (שו"ע תקנד, ט ומ"ב;
תקנט, י).
2) סיכה:
אסור למרוח שמנים על הגוף ויש להימנע משימוש במוצרי איפור וקוסמטיקה, למעט שימוש בדאודורנט
שמותר (פסק"ת תקנד, יד). כמו כן למרוח משחה רפואית (עי' שו"ע תקנד,
טו).
3) נעילת
הסנדל: אסור לנעול נעל או סנדל שיש בהם עור. חומרים
אחרים מותרים (מ"ב תקנד, ל). ויש מהדרים שלא לנעול נעליים נוחות, כגון נעלי
קרוקס או סנדלי שורש (שע"ת יא, מ"ב תריד, ה).
4)
תשמיש המיטה: יחסי אישות אסורים, ובערב נוהגים גם בכל דיני
הרחקות. ביום יש להימנע רק מנגיעה של חיבה (שו"ע תקנד, יח, ומ"ב שם, לז).
חולה,
הרה ויולדת.
ט. ביום כיפור התירו לאכול רק במקרה של סכנה או
חשש סכנה. לעומת זאת בתשעה באב לא גזרו צום על חולה (שו"ע תקנד, ו). עם זאת חולשה
או כאב-ראש שנובעים מהצום, אינם פוטרים מלצום.
י.
אישה
בהריון שאין לה בעיות בריאות מיוחדות ויכולה לצום צריכה לצום. יולדת שעברו פחות
מ-30 יום מהלידה פטורה מלצום. עם זאת במקרים רבים רצוי שנשים הרות ומניקות יתחילו
במהלך היום לשתות ולאכול, בהריון – מחשש ללידה מוקדמת וסיבוכים נוספים, ובהנקה -
מחשש להתמעטות החלב ופגיעה ביכולת להמשיך להניק. לכן מומלץ לנשים בהריון
ולמניקות להתייעץ באופן אישי.
יא.
'שיעורים'.
מי שפטור מלצום, אינו צריך לשתות בשיעורים קטנים כמו ביום
כיפור (ערה"ש תקנד, ז). ואם הוא מעונין לשתות ולאכול ב'שיעורים' כדי שייחשב
שעדיין צם, ויוכל לומר 'עננו' בתפילה ולעלות לתורה, רשאי לעשות כן אם אין סכנה
בדבר.
יב. נטילת כדורים. מי
שיכול לצום אבל צריך לבלוע כדור במהלך הצום – יבלע ללא מים, או עם משקה מר שאין ממנו הנאה או עם כמות מינימלית
של מים (כה"ח תקנד, לד).
יג. צחצוח שיניים.
אין לצחצח שיניים. ומי שמצטער מאוד בלי צחצוח, יכול לצחצח בלי משחה ובזהירות שלא
יבלע כלל (מ"ב תקסז, יא).
יד. ישיבה על כיסא באוטובוס ובעבודה.
נוהגים שלא לשבת על כיסא רגיל עד חצות היום אלא על שרפרף נמוך או על הרצפה
(שו"ע תקנט, ג). אבל אדם חלש או זקן או מעוברת ומניקה, שקשה עליהם הישיבה על
הרצפה, יכולים לשבת על כיסא רגיל (ראה ערוה"ש יו"ד שפז, ג).
וכן
הנוסע באוטובוס, או הנמצא בעבודה אם עליו לשבת על כיסא רגיל כדי למלא את תפקידו –
הדבר מותר.
טו. שינה במיטה. ראוי
למעט בהנאה גם בשינה, ולכן יש שנהגו לישון על הארץ עם אבן מתחת לראש (שו"ע
תקנה, ב), ויש שהחסירו כרית (רמ"א) או שישנו על מזרן המונח על הרצפה. אדם
שהדבר קשה לו, יכול לישון כרגיל (רמ"א ומ"ב ו').
טז. אמירת שלום.
אין אומרים "שלום" או "שבוע טוב" בט' באב כיון שאיננו שרויים
בשלום ובשלימות אלא באבל על החורבן (עי' מ"ב תקנד, מא). אין לשאול "מה
שלומך" וכד' אלא אם מדובר בחולה (הליכות שלמה ג, טו). מי שאינו מכיר את ההלכה
ואומר שלום, מותר לענות לו בשפה רפה כדי שלא לפגוע בו (שו"ע תקנד, כ). וכן
מותר לענות שלום לנוכרי.
יז. עישון. יש
האוסרים לעשן בכל ימות השנה, ומי שנאלץ לעשן רצוי שיימנע מעישון בט' באב עד אחרי
חצות היום (מ"ב תקנה, ח).
תוכן
היום.
יח. מה עושים ביום תשעה באב?
ראוי שלא לעסוק בעניינים המסיחים את הדעת מהאבלות על החורבן, (בה"ל תקנט, י). לכן רצוי שלא לצפות בסרטים
או לשחק במשחקים, אולם מותר לצפות בסרטים על החורבן, השואה וכדומה.
יט. מותר ורצוי ללמוד
תורה בדברים עצובים או קשורים לחורבן: מגילת איכה ומפרשיה, מדרש איכה, נבואות
החורבן בירמיהו, ספר איוב. אגדות החורבן במסכת גיטין (דף נ"ה והלאה) וכן במסכת
שבת (דף נ"ה), סוטה (דף מ"ח והלאה) ובבא בתרא (דף ס'). הלכות ט' באב
והלכות אבילות, ספרי הגות ומוסר.
מוצאי
הצום
כ. סוף הצום בניר
עציון בשעה 20:08.
כא. קידוש לבנה.
נוהגים לעשות קידוש לבנה במוצאי הצום, שבמוצאי ט' באב נולד בן דוד (באר היטב תקנא,
כה). ויש מהדרים ליטול ידיים ג' פעמים ולאכול משהו לפני קידוש לבנה, כדי לברך על
הלבנה מתוך שמחה (פסקי תשובות תקנא, לא). כדי לאכול יש לעשות הבדלה על הכוס לפני
כן.
כב. הבדלה במוצאי הצום.
כאמור לעיל, לפני שאוכלים עושים הבדלה מקוצרת: מברכים על יין או מיץ ענבים
"בורא פרי הגפן" ואת ברכת "המבדיל בין קודש לחול" (שו"ע
תקנו, א ומ"ב ג').
אישה
שרוצה לאכול במוצאי הצום, תבדיל לעצמה ואינה צריכה לחכות שאישה יחזור מבית הכנסת.
כג. תספורת, כביסה וכד'. בשונה
משנים אחרות מותר השנה להסתפר ולהתגלח, להתרחץ כרגיל, לכבס בגדים ולשמוע מוזיקה
מיד בסוף הצום, שכן מוצאי הצום הוא י"א באב ולא י' באב. נמנעים רק מאכילת בשר
ושתיית יין עד בוקר יום שני, (ורמ"א תקנח, א ומ"ב ד'), ויש מהספרדים
המקלים גם בזה (חזו"ע עמ' תיד).
"כל
המתאבל על ירושלים – זוכה ורואה בשמחתה" (תענית ל, ב).
לוח
זמנים
שבת
חזון
13:15
- תפילת מנחה
16:30 - תפילת מנחה
16:50
– שיעור של הרב רונן
19:34 תחילת הצום
20:15 צאת השבת
20:30 תפילת ערבית ו"איכה"
יום
א'
תפילת
שחרית: מניין ראשון - 07:00
מניין שני - 08:30 תפילת מנחה
בתשעה באב - 19:00
סוף הצום (הבדלה על הכוס) - 19:54
יהי רצון שנזכה
לגאולה שלמה במהרה
