אבות ג משנה ב

הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת – אבות פרק ג, משנה ב, חלק ראשון, בעריכת הרב רונן

רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלָעוּ.

תולדות רַבִּי חֲנִינָא

רבי חנינא סגן הכהנים, תנא בדור הראשון לתנאים. חי בזמן חורבן בית שני והעיד, לאחר החורבן, על כמה הלכות בענייני עבודת בית המקדש. תוארו ניתן לו כיוון ששימש כסגנו של הכהן הגדול בבית המקדש. סגן הכוהנים אחראי על עבודת כל הכוהנים ומיועד להחליף את הכהן הגדול אם ייפסל לעבודת המקדש. לפיכך היה הסגן השני בחשיבותו לכהן הגדול. בשלהי הבית השני היתה שחיתות רבה, הכוהנים היו ממונים מטעם השלטון הרומאי, והכהונה הגדולה נקנתה בכסף. רבי חנינא לא היה מושחת, ולא היה מוכן לשלם שוחד לשלטון כדי להיות כהן גדול, ולכן הוא נשאר סגן של כהנים רבים. המלכות כנראה רצתה בהשארתו בתפקיד הבכיר בשל מעמדו הנכבד בעם. לפי חלק מהדעות היה מבין עשרת הרוגי מלכות, ונהרג בכ"ה בסיוון

מדהים הדבר שרבי חנינא הורה להתפלל לשלום המלכות, למרות שהמלכות בזמנו הייתה מלכות רומי, המכונה אצל חכמים בכינוי "המלכות הרשעה", אשר עשתה צרות רבות וגדולות לישראל. רבי חנינא סבר כנראה שכל שלטון, ואפילו שלטון רע וקשה, עדיף על אנרכיה, מצב בו כל דאלים גבר, החזקים שולטים בחלשים, רודפי הבצע באנשים הגונים, ואין חוק וסדר.

חז"ל הביאו על כך משל מעולם הטבע:

אמר רב יהודה אמר שמואל: מהו שכתוב (חבקוק א) "ותעשה אדם כדגי הים"? למה נמשלו בני

אדם כדגי הים? לומר לך... מה דגים שבים - כל הגדול מחבירו בולע את חבירו ,אף בני אדם-

אלמלא מוראה של מלכות, כל הגדול מחבירו בולע את חבירו (עבודה זרה דף ג עמוד ב).

ארבע קושיות ותירוצים על דברי המשנה

מי אמר זאת עוד לפני רבי חנינא?

כשנבוכדנצר הגלה את ראשוני הגולים מיהודה לבבל (גלות יכניה), אמר ירמיהו ליוצאים לגלות:

(ד) כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי מִירוּשָׁלַם בָּבֶלָה: (ה) בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָן:(ו) קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּרְבוּ שָׁם וְאַל תִּמְעָטוּ: (ז) וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל יְדֹוָד כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם: (ירמיה כט).

מה אפוא החידוש של רבי חנינא?

ירמיהו אמר על דרך החיוב: בשלומה יהיה לכם שלום, וזאת מתוך תקווה שיזכו לשבת בבבל בשלווה.

רבי חנינא אמר על דרך השלילה: בלי מלכות אנשים עלולים לבלוע זה את זה. אף אם אין סיכוי לשבת בשלווה תחת המלכות הרומית, מניעת פשע ורשע בחוצות מצדיקים תפילה לשלום השלטון.

מדוע אנשים מתקשים לחיות בשלום זה עם זה?

המהר"ל הטבע האנושי הזה נובע מכך שאדם נברא יחידי, ואין אדם דומה לחברו, כל אחד חייב לומר בשבילי נברא העולם כל אדם הוא ייחודי, והוא שואף לממש את האישיות הייחודית שלו. יש אנשים ששואפים לבטא את ייחודיותם בדרכים שבאות על חשבון אחרים.

כיצד קשורה אמרה זו למסכת אבות שעניינה עבודת ה', מידות טובות ודרך ארץ?

1. בלי מסגרת פוליטית יציבה וללא מערכת חברתית מאורגנות השומרת על חוק וסדר, אי אפשר לקיים עבודת ה' כראוי.
2. חובתו המוסרית של האדם להתפלל על שלום הציבור כולו, ולא רק על צרכיו האישיים. לכן יש להתפלל לשלומם של כל האזרחים.

התפילה לשלום המדינה

לאור דבריו של רבי חנינא תוקנה בקהילות ישראל השונות "תפילה לשלום המלכות". היא החלה באירופה במאה ה-11, כאשר החלשות השלטון המרכזי הביאה לפרעות, ובהמשך למסעי הצלב. בתפילה לשליטי המדינה נאמרו בקשות לשלום המלך או הקיסר, יורש העצר ומשפחתו הקרובה, ובתקופה המודרנית לנשיאים ולראשי השלטון הדמוקרטי. תפילות אלה נאמרות עד היום בבתי הכנסת בקהילות ישראל בתפוצות. בהמשך למסורת זו חוברה התפילה לשלום מדינת ישראל.

תפילה זו נתקנה בידי הרבנים הראשיים לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן ציון חי עוזיאל, והסופר ש"י עגנון סייע בגיבוש הנוסח הסופי שלה.