ב"ה
לקט הלכות לפורים מאת הרב רונן
עם דגשים מיוחדים לשנה
תענית אסתר
בימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים ביום י"ג באדר כדי לעמוד על נפשם בתענית, בתפילה ובתחנונים מפני שונאיהם. כזכר לאותו צום נקבעה תענית אסתר ביום י"ג אדר, שמטרתה להשריש בקרבנו את ההכרה שהשם רואה ושומע כל אדם בעת צרתו. וכי תשובה אמיתית עשויה להביא לישועה, כפי שאירע בזמן מרדכי ואסתר. על כל אדם בריא לצום, ודיני צום זה הם כשאר ימי הצומות הקטנים. נשים הרות או מניקות, אנשים חולים או חלשים בגופם - אינם מתענים.
מחצית השקל
בערב פורים נוהגים לתת כסף לצדקה, זכר למחצית השקל שהיו נותנים בחודש אדר לצורך מימון עבודת בית המקדש בהיותו קיים. השנה אפשר וכדאי לתת את מחצית השקל כבר בתענית אסתר, אך אפשר גם לתת ביום הפורים.
רבים נותנים 3 מחציות שקלים רגילים, שכן בפרשת שקלים הוזכרה שלוש פעמים המילה "תרומה", אחרים, בעיקר בני ספרד, נותנים סכום לפי הערך של 9.6 גרם כסף טהור כמשקל מחצית השקל שהוזכרה בתורה, שזהו כיום 26 שקלים. המהדרים נותנים עבור כל אחד מבני המשפחה, ואף עבור עוברים שבמעיי אימם.
קריאת המגילה
הקורא את המגילה בציבור צריך לעמוד משום כבור הציבור, אך הקהל יכול לשבת.
קריאת המגילה ביום הפורים חשובה אף יותר מהקריאה של ליל פורים.
נשים בקריאת מגילה
אישה חייבת במקרא מגילה, ואם איש קורא בשבילה, עליה לברך לפני הקריאה: "על מקרא מגילה", ומנהג אשכנז שתברך "לשמוע מקרא מגילה". אפשר גם שהקורא יברך במקומה.
נשים יכולות להוציא נשים אחרות ידי חובתן בקריאה, ויכולות לברך "על מקרא מגילה" ולאחר הקריאה תברכנה "הרב את ריבנו". יש בקהילות אשכנז שמברכות "לשמוע מגילה".
ילדים בקריאת מגילה
השנה, בשל בקורונה, תתקיים בליל פורים קריאת מגילה מיוחדת ומקוצרת לילדים. ההורים מתבקשים שלא להביא ילדים מתחת לגיל 9 לקריאות המגילה של כלל הציבור.
ברכות המגילה
הקורא בציבור בקול יתכוון בברכותיו להוציא את השומעים ידי חובתם, והם יתכוונו לצאת
בברכותיו ובקריאתו.
מנהג אשכנז לברך ברכת "שהחיינו" גם בבוקר, ולהתכוון בה גם על שאר מצוות היום: משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים, שזמנן ביום הפורים דווקא, ולא בלילה שלפניו. מנהג ספרד שלא לברך "שהחיינו" בקריאה שביום. ברכת "הרב את ריבנו" נאמרת רק בציבור.
הפרעות והפסקות בקריאה
אין לדבר מהתחלת הברכות ועד סוף הקריאה והברכות. מי שלא שמע מילה, משפט או כמה משפטים, צריך להשלימם ולקוראם מתוך המגילה המודפסת שבידיו, עד שישיג את הקורא.
השנה נהדר בשמירת הבריאות ונימנע ממנהג הכאת המן כדי לקצר את משך השהיה באוויר הקר ובהתקהלות. המשותפת. הרוצים לקיימו, מתבקשים לעשות זאת באופן שלא יפריע לקריאה השוטפת.
מתנות לאביונים
צריך לתת לפחות שתי מתנות לשני עניים (מתנה אחת לכל עני). נתינה זו צריכה להיות דווקא לנזקקים ולא למוסדות תורה, ישיבות וכד'. מי שאינו מוצא עניים בפורים, יפריש את הכסף ויתנו אחרי פורים. אפשר לקיים את מצוות מתנות לאביונים ע"י העברה בנקאית, בכרטיס אשראי או תשלום באמצעים דיגיטליים (ביט, פייבוקס וכדומה) דרך אדם או ארגון שמתחייבים לחלק את הכספים לאביונים ביום פורים.
כתב הרמב"ם: "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשילוח מנות לרעיו, שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים..." השנה, לאור המצוקה הכלכלית של אזרחים רבים, חשוב להרבות בנתינה, כל אדם כפי יכולתו.
משלוח מנות
צריך לשלוח לפחות 2 מנות לאיש אחד, וכל המרבה הרי זה משובח, כיוון שע"י זה ניתן להרבות אחווה ורעות בין הבריות, וכדאי לשים לב שמשלוחי המנות אכן ישרתו מטרה זו. למצווה זו יש לשלוח דברי מאכל או משקה הראויים לאכילה מיידית.
סעודת פורים
מדיני הפורים לאכול סעודה חגיגית מיוחדת, ונוהגים כידוע לשתות יין בסעודה זו כדי להרבות את השמחה, וכן כזכר לנס, שכן האירועים המרכזיים במגילה התרחשו במשתה היין.
כיוון שפורים חל השנה ביום שישי יש שלוש דרכים כיצד לקיים את הסעודה:
א. לקיימה בבוקר, לפני חצות היום - 11:54.
ב. בשעות הצהרים המוקדמות: מתפללים מנחה החל משעה 12:24, ומסיימים את הסעודה עד סוף שעה עשירית 14:45.
ג. בשעות הצהרים המאוחרות: לאחר תפילת מנחה מתחילים בסעודה, מפסיקים בזמן כניסת השבת 17:04, מדליקים נרות שבת, מקבלים את השבת באמירת קבלת שבת, מכסים את הלחם במפה, עושים קידוש ללא ברכת הגפן, אוכלים לפחות כביצה פת לשם סעודת שבת, גומרים את הסעודה, מברכים ברכת המזון, עם "רצה" אבל לא עם 'על הנסים', ואחר כך מתפללים ערבית.
פורים תשפ"א - פורים משולש
לידיעת הנוסעים לירושלים, המארחים ירושלמים לשבת והרוצים לדעת להשכלה כללית
בשנה
זו יחול ט"ו באדר בשבת. בט"ו באדר חוגגים את פורים בערים המוקפות חומה,
כגון ירושלים. בגלל השבת יחגגו את פורים בערים המוקפת חומה באופן משולש, כלומר: לא
יקיימו את מצוות הפורים ביום אחד אלא הן תתחלקנה לשלושה ימים:
א.
ביום שישי (י"ד אדר) – קוראים במגילה ומקיימים מצוות מתנות
לאביונים. ההסברים לכך: מקדימין קריאת מגילה לפי שגזרו חכמים שלא לקרוא את המגילה
בשבת, מחשש שאדם יטול אותה בידו וילך אצל
מי שבקי לקרותה – ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים (ויעבור על
איסור הוצאה מרשות לרשות) ואין דוחים את קריאתה ליום ראשון, שכן כתוב "ולא
יעבור", ודרשו חכמים: "לעבור על הזמן אין אתה רשאי, אבל אתה רשאי
להקדימה לפני זמנה" (דהיינו י"ד) ומתנות לאביונים –
מוטב להקדים ולקיים מצוות זו מוקדם ככל האפשר כדי שיהנה העני מן המתנות לפורים.
ב. בשבת (ט"ו אדר) – קוראים בתורה בנוסף לפרשת השבוע גם את הקריאה המיוחדת של פורים: פרשת "ויבוא עמלק", ואומרים "על הניסים" בתפילות השבת ובברכת הזימון.
ג. ביום ראשון (ט"ז באדר) – סעודת פורים ומשלוח מנות. אין עושים את סעודת פורים בשבת כדי שלא לערב את סעודת השבת וסעודת הפורים זו בזו. משלוח מנות אי אפשר לקיים בשבת משום איסור טילטול ברשות הרבים, וכיוון שלא נאמר בהם "ולא יעבור" מאחרין מצוות אלו ליום שלאחר השבת כדי שיהיה הבדל בין ערי פרזים לערים מוקפות כמו בכל שנה.
ד. בן ניר עציון (פרוז) הנוסע לירושלים (עיר מוקפת חומה מימות יהושע) ביום שישי על מנת להיות שם בשבת צריך לקיים את כל מצוות הפורים ביום שישי. יחד עם זאת עליו לומר "על הניסים" בתפילת השבת כאנשי ירושלים, ובברכת המזון יאמר "על הניסים" ב"הרחמן". אם יישאר בירושלים גם ביום ראשון - יש המחמירים לעשות שוב את סעודת פורים ומשלוח המנות ביום א'.
פורים שמח!
הרב רונן.